וויסות תחושתי - תהליך קליטת הגירויים מהסביבה באמצעות החושים שלנו באופן מאוזן ובלתי מאיים.
תהליך הוויסות התחושתי מורכב מ: קלט- עיבוד- פלט: קליטת מידע באמצעות החושים והתחושות, עיבוד המידע והנתונים ושימוש במידע המעובד לצורך הסתגלות לסביבה.
בכל שלב ושלב בתהליך יכול להיווצר קושי מסוים.
מרכיבים עיקריים למדידת ואבחון הקושי: סף תגובתיות, עוצמת תגובתיות, התייחסות לשינויים ולגירויים חדשים, מצב הרוח והמצב הרגשי, התנהלות ודפוסי התנהגות ועוד.
למשל,קושי בשלב הקליטה יכול להתייחס לסף תגובתיות, האם סף הקליטה נימצא בהגנת יתר או עם בהגנה מוחלשת? האם המערכת התחושתית מאפשרת לגירויים לחדור בקלות או בקושי?- כיצד המערכת מגיבה לגירויים בעוצמות שונות,עוצמות חלשות או חזקות?, כיצד המערכת מגיבה לגירוי חדש ושונה מהרגיל?
בשלב העיבוד- יכול להיווצר חוסר תאום בין מה שניקלט לבין עיבוד הנתונים במערכת המוחית הרלוונטית-כלומר קושי בפירוש הגירויים, הארגון התכלול- האינטגרציה של הנתונים, (אינטגרציה סנסו-מוטורית)מה שמתבטא בקשיים: בארגון תנועה, בתכנון, בקואורדינציה,
בשלב הפלט- יכול להיווצר ליקוי מוטורי בתנועה, שיכול לבוא לידי ביטוי בסרבול מוטורי, בתנועות לא מתואמות מצב קשיים בוויסות תנועות – וויסות כוח.
שיבוש בכל אחד מהשלבים האלו עלול להשפיע ולהשליך על: הסתגלות לסביבה, בהתנהגות, בלמידה ובתגובות הרגשיות והחברתיות.
מושגים רלוונטיים לקושי בוויסות תחושתי בהתייחסות להיבטים רגשיים:
היפר-סנסטיביות- רגישות יתר לקליטת הגירויים. גבולות ההגנה של המערכת חלשים ומאפשרים חדירה והצפה של גירויים. ילד היפרסנסטיבי לגירוי מסוים(למשל, רגישות יתר למגע, רגישות יתר של המערכת הווסטיבולרית,רגישות יתר במערכת השמיעה והראייה) עלול לחוות הצפה של גירויים מאותו הסוג וחדירתם למערכת המוחית הרלוונטית, לשלב העיבוד מבלי שיהיה מסוגל לעבדם. כניסת גירויים עודפים דרך מערכות התחושה מציפה את המערכת, כאשר אין לילד מספיק כלים לווסת, לארגן ולעבד גירויים אלו.
ילד עם רגישות יתר לגירויים- יגן על עצמו על פי הדפוס של fight flight כלומר, בהגנת ייתר מפני כניסת עודף גירויים מסוג מסוים לגופו על ידי הימנעות, בריחה, או לחימה –תוקפנות כלפי הסביבה המאיימת.
כאשר הוא חווה גירויים אלו כחודרים, פולשים לתוך גופו באין לו יכולת להודפם הוא עלול לפעול על פי הדפוס של -flight- flight / בריחה – הימנעות וכך להגן על גופו בהשתבללות, התכנסות בתוך עצמו, בהימנעות ובריחה מגירויים בסביבה הקרובה. העולם מסוכן עבורו. גם מגע חם ואוהב של חיבוק הורי יכול להיחוות על ידו כחדירה פולשנית והוא עלול להגיב בדחייה ובהימנעות ממגע הורי אוהב.
אופן אחר של הגנת יתר מפני גירויים עודפים עלול לבוא לידי ביטוי בצבירת כעסים ובתוקפנות כלפי הסביבה המאיימת , בהתקפי זעם.
היפו- סנסטיביות- תת –רגישות לגירויים. גבולות ההגנה של מערכות החושים אטומים לגירויים, מוגנים היטב ומקשים על גירויים לחדור פנימה.
ילד עם תת- רגישות-מתקשה לחוות מגע, יחפש דרכים שונות ומשונות כדי לחוש מגע כדי להרגיש קיים. הוא עלול להתנהג על פי הדפוס של fight יפגין תוקפנות פנימית- כלפי עצמו, או חיצונית כלפי הסביבה. פעמים הוא ינשוך את עצמו כי רק באמצעות כאב הוא חש את עצמו. פעמים יזדקק להתחכך במגע קרוב וצמוד עם חבר כדי להרגיש את עצמו, מה שעלול להיתפש עי' הסביבה כתוקפנות ולגרום לילד (עם הקושי בוויסות) תחושות דחייה, נטישה וכעס, כי החבר או החברה ידחו אותו מעליהם .
בהרבה מיקרים יאמר אחד ההורים גם אני הייתי ילד כזה..... ותיראי לאן הגעתי ואיך הצלחתי......
השאלה איזה מחיר הוא שילם בכדי להגיע עד הלום.....
וויסות תחושתי משפיע על מהלך ההתפתחות ויש לו השלכות על היכולות המוטוריות על התפקוד הנפשי- רגשי והחברתי. קשיים בוויסות תחושתי באים לידי ביטוי בהתנהגות והתנהלות היומיומית, בהישגים בבית הספר, במצב הרוח ובהימנעות חברתית.
פעמים יש קושי באבחון קשיים בוויסות תחושתי. ילדים בעלי יכולות שכליות גבוהות נוטים להתמודד עם קשיים בהגנות מפצות. הם מסגלים לעצמם דפוסי התנהגות העוקפים את הקושי, השואבים מהם אנרגיות רבות על חשבון הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם.
בשל פערים בין מערכות ההתפתחות: השכלית, התחושתית ,המוטורית והנפשית-רגשית חווים הן הילד והן הסביבה הקרובה הרבה בלבול וחוסר ידע בנוסף לרגשות "קשים" אחרים.
הילד חווה את עצמו לא מתואם לסביבה,לא מובן, מאוים באופן מתמיד מגירויי הסביבה. הוא מצמצם את יכולותיו עי' הימנעות. ילד עם קשיים בוויסות תחושתי נוטה למצות את יכולותיו בתחום מסוים ונימנע מהיחשפות לתחומים אחרים.
הסביבה הקרובה ומערכות החינוך מתקשות להבין את צרכיו, מה שמותיר אותו בתחושת חוסר מובנות, בלבול, כישלון ואכזבה ועם ערך עצמי נמוך.
גם בתחום הקושי הספציפי המאפיין אותו ניתן לראות שונות בצרכים, חוסר רצף וחוסר עיקביות הגורמים לבילבול רב. למשל, ילד עם קושי בוויסות טקטילי יכול להיות עם היפוסנסטיביות למגע בחלק אחד בגוף ועם היפר סנסטיביות בחלקי גוף אחרים
מה חווה ילד עם קשיים בוויסות חושים?
הרגשות הדומיננטיים המאפיינים ילדים עם קשיים בוויסות תחושתי הם איום מתמיד, חרדות ופחדים,חסר יכולות, כעס מתמיד, אשמה,דחייה, נטישה,קינאה. חשוב לציין שהאיכויות הריגשיות ועוצמתם מותאמים לסוג הקושי ומיבנה האישיות של הילד.
למשל רגשות אשמה,רגשות דחייה וכעס עלולים לאפיין ילד היפו-סנסטיבי עם קושי בוויסות תנועה, וויסות כוח. בחוויה שלו הסביבה = העולם איננו מותאם לו, מאיים ומסוכן לו. החוויה היא של פיל בחנות חרסינה.עוצמות הכוח עלולות להרוס אנשים, חפצים, מה שמייצר רגשות אשמה. וחוסר ערך בבחינת "הורס ונהרס".
אצל ילד עם קשיים בוויסות(היפר /היפו סנסטיביות) ניתן לצפות:
ל-
צורך רב במגע מדויק ומכוונן(התייחסות לאיכות המגע ולאזור מסויים בגוף)
צורך רב בהגנות ובהימנעויות,
צורך בשליטה בסביבה הקרובה
צורך בגבולות בטוחים וברורים.
עומס יתר של רגשות קשים כמו חרדה מתמדת, אשמה, דחייה, כעס, תיסכול
דימוי עצמי נמוך
ניתן לראות קשר בין הקושי בויסות המגע לבין הקושי בויסות כוח. וויסות הכוח, היכולת להתאים את מידת הכוח והלחץ הנדרשים לפעילות. יכולת של ויסות כוח תקינה, מאפשרת שימוש יעיל ונכון בחפצים וכלים ועשויה להשפיע על איכות הפעילויות היומיומיות ועד להתנהלות רגשית-חברתית. היכולת לויסות הכוח מושפעת ממערכות תנועתיות- תחושתיות: מטונוס שרירי מולד,היפוטניה/היפרטוניה,מערכת טקטילית הרגישה למגע שיטחי ועמוק,תת-רגישות/רגישות יתר למגע,מערכת פרופיוספטיבית,קינאסטתית, מערכת ווסטיבולרית האחראית על שווי משקל וקואורדינציה רב אברית, הבשלות להפרדת תנועות, היכולת לתפיסה חזותית ולהתמצאות במרחב.
עקרונות בטיפול רגשי בילד עם קשיים בוויסות תחושתי:
הכרה, מודעות ולגיטימציה לקושי.
אבחון וטיפול מתאים ומקצועי בצורך המיוחד.
הכלה של ההורים את הרגשות הקשים שהם חווים הרגעתם בהדרכה ובהסבר.
הכלה של הילד עם הקשיים על מכלול תחושותיו, ריגשותיו והתנהגותו.
לתווך לילד את הסביבה הקרובה לחשוף אותו בהדרגה לגירויים שונים בהתאם לקושי.(מגע, טעם, קול אור וכו')
לתווך בין סמכויות מקצועיות הנמצאות עם הילד כמו גננות, מורים.
התייחסות לוויסות התחושות יחד עם הצורך המיוחד בגבולות ברורים.
לגיטימצי
ה לרגשות הנלווים תוך עיבודם ותיעולם להיבטים מועילים.
הצטרפות אל נקודות הקושי בניסיון לעזור לווסת ולאזן אותו.
ניתוב הרגשות לפעילות המוכרת והמוערכת בחברה ובתרבות.
להסביר ולדבר את הקושי של הילד במטרה שיוכל לדבר את הצרכים שלו.
לעזור בארגון העולם הפנימי והחיצוני של הילד.
להכין את הילד לשינויים ידועים בסביבה ולמעברים בחייו.
למצוא את המקומות החזקים והטובים "נקודות הכוח" של הילד, היאחזות ביכולות ובכוחות.
להעצים התנהגויות חיוביות.
לעודד ולטפח את הדימוי העצמי שלו.
לפתח מנגנוני וויסות ושליטה וכלים להרגעה עצמית.
לסיכום:
לקשיים בוויסות תחושתי יש השפעה על תחומי ההתפתחות החשובים: השכלית, המוטורית, תחושתית והנפשית- רגשית. קשיים בוויסות תחושתי ניתנים לאבחון החל בגיל צעיר ביותר. אבחון מקצועי מוקדם וטיפול בקושי הספציפי עשוי להשפיע לטובה על התפתחותו התקינה של הילד. חשוב לציין! הבנה,אמפתיה ומתן לגיטימציה לקושי איננו נותן לגיטימציה לאופני התנהגות אלימים,תוקפניים והרסניים. מורים/מורים לחינוך גופני, גננות עשויים לפגוש בילדים עם קשיים בוויסות תחושתי. ניתן להתייחס לקשיים הנ''ל בשעורי התנועה והפעילות הגופנית על ידי מתן תרגילים מסוימים המתייחסים לגבולות גוף . חשוב ביותר לאבחן את הקושי, להפנות ילדים אלו לטיפול מקצועי. ככל שיוקדם הטיפול ימנעו נזקים רגשיים וחברתיים מהילד ומסביבתו .
